אורן טכנולוגיות מדחסים 99 בע"מ ואח' נ' עלימה ואח'

פסק דין

1. בפני תביעה שהגישו התובעים: חברת אורן טכנולוגיות מדחסים (99) בע"מ (להלן:התובעת) ויהודה פיניש (להלן:התובע) כנגד הנתבעים: יאיר עלימה (להלן:הנתבע) וחברת אורן מדחסים בע"מ (להלן: הנתבעת). התביעה נסובה סביב העברות כספים מחשבון התובעת לחשבון הנתבעת.

2. הנתבעת הינה חברה העוסקת בשיווק של מדחסים וציוד לאוויר דחוס.

בשנת 1997 החזיק הנתבע ביחד עם שני שותפים נוספים במניות הנתבעת.

במסגרת פעילות התובע ואדם נוסף בשם ניסים עובד (להלן:עובד) בחברת פ.ע ברעוז אוטומציה בע"מ הכירו אלו את הנתבע.

בחודש אפריל 1997 נערכה טיוטת חוזה, לפיה סוכם בין הנתבע לתובע ולעובד, כי התובע ועובד יצטרפו לחברה הנתבעת ויחזיקו במניותיה ביחד עם הנתבע.

ביום 16/8/1998, נחתם חוזה בין הנתבע לבין התובע ועובד אך העברת מניות לא יצאה לבסוף אל הפועל לאחר שהתברר לתובע כי מצבה של הנתבעת אינו שפיר.

הצדדים הסכימו כי הנתבעת תישאר בבעלותו המלאה של הנתבע, ותוקם חברה חדשה, התובעת, בה תרוכז פעילותם העסקית המשותפת של הנתבע,עובד והתובע בתחום המדחסים.

בהתאם להסכמה זו הוקמה והתאגדה ביום 4/1/1999 התובעת,כאשר בעלי מניותיה היו הנתבע ורעיתו,גב' אסתר עלימה. הנתבע החזיק ב-99 מניות רגילות, ורעייתו החזיקה במניה בודדת.

ביום 5/1/1999 או בסמוך למועד זה הועברו יותר ממחצית ממניות התובעת( 59 מניות הנתבע, ומניה 1 של רעייתו ) לידיו הנאמנות של עו"ד אורי פנסו,אשר החזיקם בנאמנות עבור התובע ועובד. העברת המניות בוצעה בפועל ביום 28/2/99.

באסיפת בעלי המניות סוכם, כי בחשבון בנק שייפתח ע"י התובעת, תחייב את התובעת חתימות שניים מבין השותפים בצירוף חותמת החברה. ביום 27/1/1999 או בסמוך למועד זה פתחה התובעת חשבון שמספרו 87800/49 בסניף בנק לאומי לישראל בע"מ ובמעמד זה חתמה התובעת על חוזה דביטורי כללי עם הבנק. התובעת מסרה את פרוטוקול זכויות החתימה שלה. כמו כן התובע ,עובד והנתבע הוחתמו על טופס דוגמאות חתימה.

פעילותה הכלכלית של התובעת לא צלחה וביום 13/4/00 הועברו מניותיו של הנתבע בתובעת לידיהם של התובע ועובד (סעיף 21 לכתב התביעה).

טענות התובע

3.התובע טוען כי בשנת 2004 התפנה מעיסוקיו האחרים,ופנה לבדוק את חשבון הבנק של התובעת.אז גילה,כי בניגוד לזכויות החתימה בחשבון,הועברו כספים רבים מחשבון התובעת לחשבון הנתבעת.

התובעים טוענים כי הנתבע הוא שאחראי להעברת הכספים בסך של כ160,000 ₪ והכל מבלי שהתקבל אישור להעברות אלו . במעשיו אלו גזל הנתבע את כספי התובעת והוא והנתבעת מחויבים בהשבת הכספים לידי התובעת.

טענות הנתבעים

4. הנתבעים מכחישים את טענות התובע; לטענתם,הנתבעת החזיקה בזיכיון לשיווק בלעדי של יצרן מדחסים איטלקי וזו הסיבה שהתובע ועובד הציעו לו שותפות בנתבעת. ע"פ טיוטת ההסכם שנערכה בחודש אפריל 2007 היו אמורים עובד והתובע לקבל מניות בנתבעת ללא תשלום וכנגד התחייבותם לתת שירותי יעוץ. על אף שההסכם לא נחתם פעלו הצדדים על פי האמור בו. באוגוסט 1998 נחתם ההסכם, התובע ועובד המשיכו לקחת חלק פעיל בניהול הנתבעת אך נמנעו מלקבל את המניות. הנתבעת 2 צברה חובות ועל כן הציעו עובד והתובע להקים חברה חדשה, התובעת,בכדי שזו תמשיך ותיבא את המדחסים מהיצרן האיטלקי ובמקביל תופסק פעילותה של הנתבעת.

5. פעילותה של התובעת לא צלחה והתברר כי כישורי הניהול של התובע ועובד לא גרמו לתובעת לעלות על דרך המלך.הנתבע החליט להפסיק את פעילותו בחברה והציע לתובע לפרק את התובעת אך התובע ועובד סרבו. על כן העביר הנתבע את מניותיו בתובעת לידי התובע ועובד כנגד התחייבותם לקבל על עצמם את כל התחייבויות התובעת. לבקשת התובע המשיך הנתבע בתפקידו כאיש מכירות בתובעת וזאת עד סוף חודש ינואר 2000.

6. הנתבעים טוענים כי התובעים ידעו או יכלו לדעת על כל פעולה כספית שנעשתה בחשבון התובעת ובכלל זה העברות הכספים הנטענות. עוד לטענתם,התובע הוא זה ששימש כאיש הכספים של התובעת ועל כן כל הפעולות הכספיות נעשו בהסכמתו. עוד נטען כי חלק מאותן העברות כספים נחתמו על ידי התובע בעצמו או על ידי עובד ובכל מקרה כל ההעברות הנטענות היו בידיעת התובע או עובד.כמו כן לטענתם בתקופת פעילותה של התובעת הועברו לחשבונה כספים על ידי הנתבעת בסכום לא מבוטל.

7. בתצהירו מציין הנתבע כי הנכס העיקרי של הנתבעת היה הזיכיון שניתן לה על ידי היצרן האיטלקי (Mattie). אותו יצרן סירב להעביר את הייצוג לתובעת ועל כן המשיכה הנתבעת להזמין את המדחסים מידי היצרן ואילו מכירת מדחסים אלו וציוד נוסף התבצעה על ידי התובעת.לפיכך פעילות הנתבעת לא הופסקה אלא היא המשיכה להעסיק עובדים ולשלם להם משכורות לשלם דמי שכירות וחשבונות שונים ולשלם את כל ההוצאות הכרוכות ביבוא המדחסים מאותו יצרן איטלקי. הוצאות אלו שולמו על ידי הנתבעת אך התובעת היא זו שהייתה צרכה לשאת בהן ועל כן הועברו מפעם לפעם כספים מידי התובעת לנתבעת וכאשר שולמו כספים ביתר הוחזרו כספים לתובעת.